Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 35b
אִית לֵיהּ דְּרָרָא דְמָמוֹנָא וּלְהָהוּא אִית לֵיהּ דְּרָרָא דְמָמוֹנָא הָכָא אִי דְּמָר לָא דְּמָר וְאִי דְּמָר לָא דְּמָר
Traduction
he has financial involvement [derara], and for that one, i.e., the seller, he has financial involvement. Since each of them has a definite claim to owning the offspring, as each of them owned the cow or maidservant at one point, it is reasonable for the court to divide the offspring between the two parties. By contrast, here, in the case of Rav Naḥman, if it belongs to this Master it does not belong to that Master, and if it belongs to that Master it does not belong to this Master. Only one of the two litigants has any claim to the property, as it belonged either to the ancestors of this one or of that one. Therefore, a ruling to divide it would not be appropriate.
Tossefoth non traduit
דררא דממונא. פירוש דדל טענתייהו מהכא יש ספק לב''ד דהי מינייהו הוה הולד אם נולד קודם שמכר או אחר שמכר וכן בשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה (ב''ק דף מו.) בלא טענתם מסופקים ב''ד איך היה מעשה אם קודם שנגחה ילדה או לאחר שנגחה וכן בשור רודף אחר שור אחר והוזק (שם לה.) יש להסתפק אם בשורו הוזק או אי בסלע לקה וכן בכל מקום דפליגי רבנן וסומכוס אבל הכא בזה אומר של אבותי שעל פי טענותיהן בא הספק אמרינן כל דאלים גבר:
אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי אִם בָּא אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהֶחְזִיק בָּהּ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא גַּזְלָן שֶׁל רַבִּים לָאו שְׁמֵיהּ גַּזְלָן
Traduction
The Sages of Neharde’a say: In a case where two parties disputed the ownership of a certain property and the court ruled that whoever is stronger prevails, if one from the marketplace who had no claim came and took possession of it, the court does not remove it from his possession, as Rabbi Ḥiyya teaches (Tosefta, Bava Kamma 10:14): A robber of the public, meaning a robber whose victim is unknown, is not called a robber. Since it is unclear whom he robbed, no one is able to demand payment. Here too, since it is unclear whose property it is, neither can demand that it be taken from the robber.
Tossefoth non traduit
אין מוציאים אותה מידו. ואפילו כתבו הרשאה זה לזה הואיל ורשעים הם אין נזקקים להם:
דתני רבי חייא גזלן של רבים לא שמיה גזלן. שאין מוציאין מידו ומיירי בזה אומר של אבותי ולא בגזל מחמשה בני אדם דהתם אמאי אין מוציאין ורב אשי פליג אנהרדעי וסבר דרבי חייא לא להקל בא אלא להחמיר דלא סגי בהשבה אחת כמו לשאר גזלן עד שישלם גזלה לכל אחד ואחד כרבי עקיבא בהגוזל עצים (ב''ק דף קג:) ומיירי בגזל מחמשה ובקונטרס פירש דמיירי בחנוני שמכר במדה שאינה ישרה דאינו יודע למי גזל ולכך לא ניתן להשבון ואף על פי שיכול לעשות בו צרכי צבור כדאמרינן בפרק אין צדין (ביצה דף כט.) האי לאו השבה מעלייתא היא:
רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם שְׁמֵיהּ גַּזְלָן וּמַאי לָא שְׁמֵיהּ גַּזְלָן שֶׁלֹּא נִיתַּן לְהִשָּׁבוֹן:
Traduction
Rav Ashi said in disagreement: Actually, he is called a robber, and the property is taken from him, and what is meant by: He is not called a robber? It means that the stolen item is not subject to being returned, and consequently he is unable to fully atone, as he does not know whom to repay.
חָזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם וְכוּ' אָמַר רַבִּי אַבָּא אִי דָּלֵי לֵיהּ אִיהוּ גּוּפֵיהּ צַנָּא דְפֵירֵי לְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה אָמַר רַב זְבִיד וְאִם טָעַן וְאָמַר לְפֵירוֹת הוֹרַדְתִּיו נֶאֱמָן וְהָנֵי מִילֵּי בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ אֲבָל לְאַחַר שָׁלֹשׁ לָא
Traduction
§ The mishna teaches with regard to certain types of property that their presumptive ownership is established by use of a duration of three years from day to day. The Gemara comments: Rabbi Abba says: Nevertheless, there are cases where presumptive ownership is established immediately. For example, if the prior owner himself lifted a basket of fruit from that field for the possessor, that immediately is sufficient to establish the presumption of ownership, and the prior owner can no longer lodge a protest. Rav Zevid says: But if the prior owner stated a claim and said: I brought him down into my field solely to consume the produce, e.g., as a sharecropper, he is deemed credible. And that halakha, that the prior owner is deemed credible were he to state such a claim, applies only if he stated it within three years of when the other took possession, but after three years he is not deemed credible.
Tossefoth non traduit
ואי דלי ליה צנא דפירי לאלתר הויא חזקה. וא''ת ולהימניה במיגו דאי בעי אמר לפירות הורדתיו וי''ל דהוי מיגו במקום עדים דאנן סהדי כיון דדלי ליה צנא דפירי מודה שהיו הפירות שלו ועוד דאינו רוצה לטעון לפירות הורדתיו אלא תובע הקרקע והפירות:
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא אִי לְפִירָא אַחֲתֵיהּ מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד אֲמַר לֵיהּ אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי
Traduction
Rav Ashi said to Rav Kahana: If in fact he did bring him down into the field solely to consume the produce, what was there for him to do to prevent the possessor from establishing the presumption of ownership? Rav Kahana said to him: He should have protested during the first three years and publicized that he had granted the possessor rights to the produce alone.
Tossefoth non traduit
ואי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד. אין לפרש דרב אשי סבר דלעולם נאמן לומר לפירות הורדתיך דאם כן קשה לרב אשי מאי טעמא דרבנן דבעו שלש שנים מיום ליום דהא לדידיה ליכא למימר כדמפרש רבא בריש פרקין דעד שלש שנים מיזדהר איניש בשטריה טפי לא מזדהר דהא לעולם צריך לשמרו פן יאמר לפירות הורדתיך ועוד דאם כן היכי קאמר דאי לא תימא הכי דאיבעי ליה למחויי אלא לא בעי למחויי דחזקתו אינה חזקה דיכול לומר לפירות הורדתיו ומייתי ממשכנתא דסורא ומאי מייתי אדרבה אם כדברי רב אשי תו ליכא פסידא שיכול לומר לפירות הורדתיך ונראה לרשב''א דרב אשי לא בא להאמינו אחר ג' אם אומר לפירות הורדתיך אלא שואל איזו תקנה יש לעשות מתחלה שלא יוכל לומר לאחר שלש שלי היא כשהורידו לפירות דסבר לא מהני מחאה אלא כשאמר פלניא גזלנא הוא דקא אכיל לארעאי בגזלנותא והיכא דאחתיה לפירות לא מצי למחויי הכי וכן פירש הקונטרס והשתא מייתי שפיר ממשכנתא דסורא דמהניא מחאה כי האי גוונא [ועי' תוס' ב''מ קי. ד''ה אמר ליה]:
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי הָנֵי מַשְׁכְּנָתָא דְסוּרָא דִּכְתִב בְּהוּ בְּמִשְׁלַם שְׁנַיָּא אִלֵּין תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף אִי כָּבֵישׁ לֵיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא גַּבֵּיהּ וְאָמַר לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִידֵּי דְּאָתֵי בֵּיהּ לִידֵי פְּסֵידָא אֶלָּא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי הָכָא נָמֵי אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי
Traduction
The assumption that lodging a protest would be effective must be correct, since if you do not say so, then in the case of this mortgage according to the custom in Sura, a city in Babylonia, in which is written: At the completion of these years this land will be released to its prior owner without any need for the prior owner to give money, if the creditor were to hide the mortgage document in his possession and say: This land is purchased and that is why it is in my possession, here is it also the case that he would be deemed credible? That cannot be, as is it reasonable that the Sages would institute a matter, such as this type of arrangement, that people can be led by it to suffer a loss? Rather, in the case of the mortgage the debtor should have protested, and by not protesting, he causes his own loss. Here, too, in the case of the field, the owner should have protested.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב יִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת גּוֹי הֲרֵי הוּא כְּגוֹי מָה גּוֹי אֵין לוֹ חֲזָקָה אֶלָּא בִּשְׁטָר אַף יִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת גּוֹי אֵין לוֹ חֲזָקָה אֶלָּא בִּשְׁטָר אָמַר רָבָא וְאִי אָמַר יִשְׂרָאֵל
Traduction
§ Rav Yehuda says that Rav says: With regard to a Jew who comes to claim land due to having received it from a gentile, he is like a gentile in terms of which legal claims are available to him. Therefore, just as a gentile has the ability to establish the presumption of ownership only by means of a document, so too, a Jew who comes to claim land due to having received it from a gentile has the ability to establish the presumption of ownership only by means of a document. Rava said: And if the Jew said to a prior owner, who claims to still own the land:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source